<h1>ארחות חיים הלכ' ראש חדש סימנים ג'—ז'</h1>
<h2>דף י:</h2>
בראש חדש מצינו סמך לקריא' ההלל ר"ת שרמזו דוד במזמור הללויה הללו אל בקדשו שיש בו י"ג פעמים הללויה כנגד י"ג חדשי הלבנה עם חדש העבור ומשמע הללו אל בקדשו על קדוש החדש כ"מ. ואז"ל יחיד לא יתחיל ואם התחיל גומר פי' הריא"ף ז"ל לא יתחיל בברכה גומר פי' אם טעה והתחיל גומר בלא ברכה כשיגיע אלקי ארוממך יאמר הודו לה' ושותק כדי שלא יזכיר שם שמים לבטלה והר"ז ז"ל כתב שמעתי יחיד שאירע לו נס לא יתחיל כי כשתקנו חכמים הראשונים לקרות ההלל לא תקנו אלא לצבור כשיגאלו מצרתם אבל על צרת יחיד לא תקנו לאמרו כלל כשיגאל ממנו ומודה על הנס אבל הלל דר"ח יחיד קורהו ומברך עליו תחלה וסוף וכן דעת ר' יהודאי גאון ז"ל ור"ת ז"ל. והר"ש והרמב"ם ז"ל כתבו שקריאת ההלל בר"ח אינו אלא מנהג והמנהג אינו אלא בצבור ואין מברכין עליו לפי שאין מברכין על המנהג ויחיד לא יקרא כלל ואם התחיל קוראו בדלוג כמו בצבור ולפי דעת הריא"ף ז"ל נראה שהצבור מברכין עליו ואע"פי שאינו אלא מנהג וכן דעת ר' האיי והריא"ג ז"ל. והרשב"א ז"ל כתב דכלל אמרו בירושלמי בכיוצא בזה אם הלכה רופפת היא בידך ראה היאך הצבור נוהג ונהוג כן ומנהג הוא שמברכין על ההלל. ועל מה שאז"ל מנהג מבטל הלכה דמנהגא מלתא היא כתוב במסכת סופרים פי"ג ה"מ מנהג ותיקין אבל מנהג שאין לו ראיה מן התורה אינו אלא כטועה בשקול הדעת והרמב"ן ז"ל כתב כי אמרי' מנהגא מלתא היא כגון שהתנו עליו אנשי העיר או ז' טובי העיר במעמד כלם אבל שאר מנהגי לא מבטלינן בהו הלכה אלא הלכה רופפת ואין להקשות עליהם על שאומר שמברכין על ההלל שאינו אלא מנהג המנהג של ערבה דאמרינן רב חביט ולא בריך קסבר מנהג נביאים הוא ואין מברכין על המנהג לפי שבמנהג ערבה אין בו אלא חבטא בעלמא אין ראוי לברך עליו אבל במנהג הלל שהוא שבח והודאה לשם ית' ראוי לברך עליו. ור"ת ז"ל תירץ דאמנהג טלטולא בעלמא כגון ערבה לא מברכינן על המנהג אבל המנהג דבר אחר מברכין שהרי מברכין אי"ט שני של גליות שאין זה אלא מנהג ויש סותרין טעם זה לפי שאין י"ט שני דומה לשאר מנהגות לפי שעיקר המנהג בו משום ספקא דאורייתא. כתב ה"ר משולם ז"ל ימים שאין היחיד גומר את ההלל אם בא לב"הכ ומצא צבור קורין את ההלל אם יכול להתחיל ולגמור עמהם מברך לפניה לקרות ההלל כמו אם יתחיל עמהם או אפי' אם אינו יכול לגמור עמה' ויברך לפניו שעדיין לא נגמר וכיון שהתחיל בברכה גומר בברכה וכן אם בא לב"הכ ועדיין לא התפלל קורא עמהם הלל אפי' קודם שיתפלל תפלת יוצר כדי שיקרא עמהם בברכה עכ"ל והראב"ד ז"ל פי' ואם התחיל בברכה גומר בברכה שאין כאן קדשנו במצותיו ואין נוסח ברכה זו רק הודאה בעלמא כגון תושבחות והודאות שאנו אומרים בפסוקי דזמרה אך בירושלמי כתוב גומר בלא ברכה ונראין הדברים כיון דברכה שאינה צריכה היא ויש בה הזכרת השם ומלכות אם יברך יהי' עובר על לא תשא ואם ירצה להרבות בשבחו של מקום יברך בלתי הזכרה ומלכו' ויאמ' בנוסח זה ברוך מלך מהולל בתשבחות. ויש גדולים נהגו לברך לפניו ברכה שאין לפקפק בה וזהו נסחתה בא"י אמ"ה המהולל בפי עמו משובח ומפואר בשירי דוד עבדו בא"י מלך מהולל בתשבחות ואחריו נוסח הברכה לדברי הכל יהללוך הלכך לדברי כל הפוסקים שאומרים שיחיד גומר אותה בלא ברכה אין היחיד אומר אותה אך יברך בלא הזכרה ומלכות כמו שכתבנו ולענין הלל בימים שאין גומרים את הלל ג"כ יש להם דין דר"ח וכשקורין אותו בצבור קורין אותו בדלוג ואם רצו להפסיק ואפי' באמצע הפרק פוסק לפי דעת הרמב"ם ז"ל לפי שאין מברכין עליו אפי' בצבור כמו שכתבנו.
